מהירות אתר וורדפרס: 10 דרכים לשפר בלי מפתח

בעל עסק בוחן דוח מהירות אתר וורדפרס על מסך הלפטופ
עודכן לאחרונה:

מהירות אתר וורדפרס נקבעת בעיקר מארבעה גורמים שאפשר לשנות בלי לכתוב קוד: אחסון, מטמון (cache), גודל התמונות ומספר התוספים. לפי הקריטריונים של גוגל, עמוד נחשב מהיר כשהאלמנט הגדול בו מופיע תוך 2.5 שניות, האתר מגיב ללחיצה תוך 200 אלפיות שנייה, ואין קפיצות של תוכן (ציון CLS של עד 0.1), ובכל אלה אצל 75% מהביקורים.

איך בודקים את מהירות האתר לפני שמשנים משהו?

לפני כל שינוי מודדים שלושה עמודים בנייד: דף הבית, מאמר אחד ועמוד שירות או מוצר מרכזי, ושומרים את התוצאות. בלי נקודת התחלה אי אפשר לדעת איזו פעולה עזרה ואיזו לא.

  • PageSpeed Insights של גוגל: מציג גם נתוני מעבדה (בדיקה חד-פעמית) וגם, כשיש מספיק תנועה, נתונים ממשתמשים אמיתיים.
  • דוח Core Web Vitals ב-Search Console: מקבץ את העמודים שנכשלו לפי סוג הבעיה. אם עדיין לא חיברתם את האתר, יש הסבר במדריך ל-Google Search Console למתחילים.
  • גיבוי מלא: לפני שמתקינים, מוחקים או משדרגים משהו, מוודאים שיש גיבוי עדכני של הקבצים ושל מסד הנתונים.

מה נחשב אתר מהיר לפי גוגל?

גוגל מודדת מהירות באמצעות שלושה מדדים שנקראים Core Web Vitals. המדידה היא באחוזון ה-75 של הביקורים, בנפרד למובייל ולדסקטופ, כלומר לפחות שלושה מכל ארבעה ביקורים צריכים לעמוד ביעד.

מדד מה הוא בודק היעד (טוב)
LCP כמה זמן עובר עד שהאלמנט הגדול ביותר בעמוד מוצג, בדרך כלל תמונה ראשית או כותרת עד 2.5 שניות
INP כמה זמן עובר מלחיצה או הקשה עד שהעמוד מגיב עד 200 אלפיות שנייה
CLS כמה התוכן זז בזמן הטעינה, למשל כפתור שקופץ למטה כשתמונה נטענת עד 0.1

הסבר מעמיק על כל מדד ועל פתרונות טכניים יש במאמר Core Web Vitals: מה זה ואיך משפרים LCP, INP ו-CLS. כאן נתמקד במה שבעל אתר וורדפרס יכול לעשות בעצמו.

יעדי Core Web Vitals של גוגל: LCP עד 2.5 שניות, INP עד 200 אלפיות שנייה, CLS עד 0.1, ובאחוזון ה-75 של הביקורים.
יעדי המהירות של גוגל

איפה הזמן הולך כשה-LCP איטי?

זמן הטעינה של האלמנט הגדול מתחלק לארבעה שלבים, ורק זיהוי השלב האיטי מאפשר לתקן את הדבר הנכון. לפי ההנחיות של web.dev, באתר מהיר רוב הזמן מוקדש לשני שלבים בלבד: קבלת קובץ ה-HTML וטעינת קובץ התמונה עצמה.

שלב חלק מומלץ מהזמן בתקציב של 2.5 שניות
זמן עד הבייט הראשון מהשרת (TTFB) כ-40% כשנייה
עיכוב לפני שהדפדפן מתחיל להוריד את התמונה פחות מ-10% פחות מרבע שנייה
הורדת התמונה כ-40% כשנייה
עיכוב בין סיום ההורדה להצגה פחות מ-10% פחות מרבע שנייה

אלה קווים מנחים ולא חוקים קשיחים. המשמעות המעשית: אם השרת מגיב לאט, אף דחיסת תמונות לא תציל אתכם, ואם התמונה כבדה, שרת מהיר לא יספיק.

אילו 10 פעולות משפרות את מהירות אתר וורדפרס בלי מפתח?

רוב השיפור מגיע ממטמון, תמונות וניקוי תוספים, ולכן מתחילים משם. מתעדים כל שינוי ובודקים שוב את העמודים, כדי לדעת מה הועיל.

  1. מתקינים תוסף מטמון אחד. תיעוד הביצועים של וורדפרס מגדיר מטמון כדרך שנותנת את התועלת הגדולה ביותר במאמץ הקטן ביותר: העמודים נשמרים כקבצים סטטיים, והשרת לא בונה אותם מחדש בכל ביקור.
  2. מכווצים ומקטינים תמונות. מעלים תמונה בגודל שבו היא באמת מוצגת (לא 4000 פיקסלים לתמונה ברוחב 800), דוחסים אותה, ומעדיפים פורמט WebP, שוורדפרס תומכת בו.
  3. מגדירים נכון טעינה עצלה. תמונות שנמצאות מתחת לקפל יכולות להיטען רק כשגוללים אליהן, אבל את התמונה הראשית לא מעכבים. web.dev מזהירה לא לטעון בעצלות את תמונת ה-LCP, ומציעה לסמן עד תמונה אחת או שתיים בעדיפות גבוהה (fetchpriority).
  4. מסירים תוספים שלא משתמשים בהם. תיעוד וורדפרס מגדיר השבתה של תוספים מיותרים כדרך משמעותית לשיפור הביצועים, ואת מה שלא בשימוש כדאי למחוק לגמרי. תוספים שמוסיפים סקריפטים לכל עמוד, כמו סליידרים, טפסים ופופאפים, הם החשודים הראשונים.
  5. עוברים לערכת נושא קלה. לפי תיעוד וורדפרס, ערכה קלה פועלת יעילה בהרבה מערכה כבדה עמוסת גרפיקה. זו הפעולה היקרה ביותר ברשימה, ולכן שומרים אותה לשלב מאוחר.
  6. מעדכנים את גרסת PHP. דף הדרישות של wordpress.org ממליץ כיום על PHP 8.3 ומעלה. את ההחלפה עושים בדרך כלל מלוח הבקרה של האחסון, אחרי גיבוי ובדיקה שהתוספים תואמים.
  7. בודקים את חבילת האחסון. אם זמן התגובה של השרת גבוה גם עם מטמון, הבעיה בדרך כלל בשרת. אחסון משותף זול מגביל משאבים, והבחירה באחסון אתרים משפיעה ישירות על שלב ה-TTFB.
  8. מוסיפים CDN. רשת הפצת תוכן (CDN) מגישה תמונות, סקריפטים וקובצי עיצוב משרתים קרובים למבקר, ומורידה עומס מהשרת שלכם. רוב חברות האחסון ותוספי המטמון מציעות חיבור פשוט.
  9. מקצצים בסקריפטים של צד שלישי ובפונטים. וידג׳טי צ׳אט, פיקסלים של פרסום והטמעות וידאו מוסיפים בקשות וסקריפטים חיצוניים לכל עמוד. משאירים רק מה שבאמת משרת מטרה, ומגבילים את האתר לשתי משפחות פונטים לכל היותר. פונט שנטען באיחור גורם לטקסט לקפוץ, ולפי web.dev ההגדרה font-display: optional יכולה למנוע את זה, כי הפונט משמש רק אם הוא כבר זמין בעת הצגת העמוד הראשונה. ערכות נושא ותוספי מטמון רבים חושפים את ההגדרה הזו בלוח ההגדרות.
  10. קובעים מידות לכל תמונה, באנר והטמעה. כשהדפדפן יודע מראש כמה מקום לשמור, התוכן לא קופץ והציון CLS נשאר נמוך. web.dev ממליצה להוסיף תמיד מאפייני רוחב וגובה לתמונות ולסרטונים, או לשמור מקום בעזרת aspect-ratio ב-CSS, ולשמור מראש מקום גם לתוכן שנטען באיחור, כמו פרסומות והטמעות.

איך קוראים את התוצאות אחרי כל שינוי?

כלי המדידה מציגים שני סוגי נתונים, והם לא תמיד מסכימים. נתוני שטח נאספים ממשתמשים אמיתיים, עם מכשירים וחיבורי אינטרנט שונים, ולכן הם משקפים את החוויה בפועל. נתוני מעבדה נמדדים בסביבה מדומה, ומתאימים לבדיקה מיידית אם תיקון מסוים עבד. לפי web.dev, כלי מעבדה כמו Lighthouse לא יכולים למדוד INP, כי אין בהם משתמש שלוחץ על משהו.

המשמעות המעשית: בודקים במעבדה כל שינוי בנפרד, ומסתמכים על נתוני שטח כדי להחליט אם האתר באמת עומד ביעד. עמוד נחשב עובר רק אם הוא עומד בשלושת המדדים באחוזון ה-75, ולכן מדד אחד שנכשל מספיק כדי להישאר ברשימת העמודים הבעייתיים.

איזו פעולה כדאי לעשות קודם?

הסדר הנכון נקבע לפי היחס בין המאמץ לתוצאה. הטבלה מסכמת איפה כל פעולה בדרך כלל משפיעה.

פעולה רמת מאמץ המדד שהיא משפרת בדרך כלל
תוסף מטמון נמוכה TTFB ו-LCP
דחיסת תמונות ו-WebP נמוכה LCP
הסרת תוספים וסקריפטים נמוכה INP ו-LCP
מידות קבועות לתמונות נמוכה CLS
עדכון PHP בינונית TTFB
החלפת אחסון בינונית TTFB
החלפת ערכת נושא גבוהה כל המדדים

בפועל מתחילים בארבע הפעולות הראשונות, מודדים, ורק אם עדיין חסר שיפור עוברים לאחסון ולערכה.

אילו טעויות מאטות אתר וורדפרס דווקא אחרי אופטימיזציה?

רוב הטעויות נובעות מהפעלת יותר מדי הגדרות בבת אחת. אלה השכיחות:

  • שני תוספי מטמון במקביל. הם מתנגשים זה בזה, ולעיתים גורמים לתצוגה שבורה או לתוכן ישן.
  • הפעלת כל אפשרויות הכיווץ ואיחוד הקבצים. איחוד סקריפטים עלול לשבור טפסים ותפריטים. מפעילים אפשרות אחת בכל פעם ובודקים את האתר בנייד.
  • טעינה עצלה לכל התמונות, כולל התמונה הראשית. זה מאט דווקא את ה-LCP.
  • בדיקה בדסקטופ בלבד. גוגל מודדת מובייל ודסקטופ בנפרד, ולכן עמוד שעובר בדסקטופ עלול להיכשל בנייד.
  • רדיפה אחרי ציון 100. היעד הוא לעמוד בספי Core Web Vitals אצל משתמשים אמיתיים, ולא ציון מושלם בבדיקת מעבדה.
  • שדרוג PHP בלי גיבוי. תוסף ישן עלול לא להתאים לגרסה חדשה, ולהפיל את האתר.

מתי כבר צריך מפתח?

מפתח נדרש כשהפעולות הפשוטות מוצו והמדדים עדיין לא עומדים ביעד. מצבים אופייניים הם INP גבוה שנובע מקוד מותאם אישית, ערכת נושא שנבנתה מאפס עם הרבה קוד מיותר, או שרת איטי גם אחרי מעבר לאחסון טוב יותר.

מהירות היא רק חלק מהבסיס הטכני. את שאר הבדיקות, כמו אינדוקס, מפת אתר וקישורים שבורים, תמצאו בצ׳קליסט ה-SEO הטכני, ואת התמונה הרחבה של קידום אתר על גבי הפלטפורמה בעמוד קידום אתר וורדפרס.

שאלות נפוצות

מה זמן הטעינה הטוב לאתר וורדפרס?

גוגל מגדירה כטוב LCP של עד 2.5 שניות, INP של עד 200 אלפיות שנייה ו-CLS של עד 0.1, באחוזון ה-75 של הביקורים. היעדים נמדדים בנפרד למובייל ולדסקטופ.

האם תוסף מטמון באמת מזרז אתר וורדפרס?

כן. תיעוד וורדפרס מתאר מטמון כשיפור הגדול ביותר במאמץ הקטן ביותר, כי העמודים נשמרים כקבצים סטטיים ולא נבנים מחדש בכל ביקור. מתקינים תוסף מטמון אחד בלבד.

אילו תוספים כדאי למחוק כדי לשפר מהירות?

קודם כול תוספים שאינכם משתמשים בהם, ואחריהם תוספים שמוסיפים סקריפטים לכל עמוד, כמו סליידרים, פופאפים וווידג׳טים חיצוניים. מוחקים אחד בכל פעם ובודקים שוב את העמודים.

איזו גרסת PHP מומלצת לוורדפרס?

בדף הדרישות של wordpress.org מומלצת כיום גרסת PHP 8.3 ומעלה. לפני העדכון מגבים את האתר ובודקים שהתוספים וערכת הנושא תואמים.

האם מהירות האתר משפיעה על הדירוג בגוגל?

Core Web Vitals הם חלק מחוויית הדף שגוגל מעריכה, אבל תוכן רלוונטי נשאר גורם מרכזי. מהירות טובה מסירה חסם ומשפרת את החוויה, אך לא מחליפה תוכן איכותי.

מקורות

מה חושבים על המאמר?

אודות החברה

חברה SearchEO הוקמה למטרה אחת ויחידה: קידום אתרים אורגני ומקצועי ביחד עם שירות איכותי ושקוף.

החברה מורכבת ממספר מקדמי אתרים מקצועיים אשר כל אחד מביא את המקצועיות בתחומו וכך כולנו גורמים לאתר שלך להיות מקודם כמו שצריך.

מאמרים אחרונים

עשו לנו לייק להיות מעודכנים

השאר פרטים להיות תמיד מעודכן